1. |
אחד מהשניים
05:19
|
|||
נמנמתי כשסיפרו בחדשות
וחלמתי עלינו
איך על שפע עדיפות תחושות
אבל נפקח את עינינו
דפדפתי שכתבו בעיתונים
ונדדתי אלייך
ואיך על רגע עדיפות שנים
אבל אקח אחד מהשניים
את מחטטת בין צרור מכתבים
בהם סימנת באדום רק מילות אוהבים
בין השורות את מותחת קוים
מצליבה רמיזות איך היינו כנים
איך דיו אדום על דף צהוב
את דעתך עשוי לגנוב
זה קרה לך
כיצד סימפטום יכול לצרוב
ובה בעת להרגיש כה טוב
זה קרה לך...
את מחטטת בין צרור מכתבים
בהם סימנת באדום רק מילות אוהבים
בין השורות את מותחת קוים
מצליבה רמיזות איך היינו כנים
|
||||
2. |
מתי? עכשיו!
04:50
|
|||
חכי עד שלא נוכל לברוח
עוורים לראשיתה של התחלה
למי יש בינינו כח?
חווי את הריגוש שבנפילה.
עשי מה שלא עולה על דעת
רימסי את כל מי שבזחילה
בקולם של מי את שומעת?
חווי את הביקוש שבמחילה.
מתי? עכשיו!
עשי מה שאת יודעת
חווי את הריגוש שבנפילה.
למה להמתין כדי לגלות?
האם חורבן או מין ללא גבולות
בחרי מהר כדי לדעת
האם שוחה, האם טובעת
האם הגרלת ייאוש או תהילה.
מתי? עכשיו!
|
||||
3. |
צלילה חופשית
03:25
|
|||
לא יכולתי לצלם תמונה של זה גם אם הייתי צלם
כמו שזה בא זה נעלם
אם נהגתי במהירות ובדרכים שלא הכרתי כמותן
מיד נשכח ממני שמן
לא יכולתי לדקלם שורה מזה גם אם גורל העולם
על לשוני היה מוטל
בגבהים כמו אלה אין חוקים או חווקים באים לסולם
כך מרגיש חסר משקל
לא יכולתי לאבד יותר מזה
יותר מזה זה הכל
והאבן עוד תצלול
ישנם כאלה שיאמרו מפה אפשר
להתחיל לטפס
ישנם שימצאו לאן ליפול
אני מניח שבמקומות קרים יותר אהבתך תלבלב
היא מרכינה ראש ביום חם
אך בלית ברירות בנוף, מרחק מחוף וחשש כבד לגשמים
לא מהמרים מהר על לב
לא יכולתי לאבד יותר מזה
יותר מזה זה הכל
והאבן עוד תצלול
ישנם כאלה שיאמרו מפה אפשר
להתחיל לטפס
ישנם שימצאו לאן ליפול
|
||||
4. |
תן
03:19
|
|||
איך את עדיין שוקלת?
אחרי זמן כה רב
האם זהו עסק
האם שדה קרב?
לתת או לקחת ?
(תן, תן, תן)
לחיות בפחד?
(שן תחת שן)
על חודה של מחט
(לאזן, לאזן)
צוואר מונח תחת גרזן.
איך את עדיין מושפעת
מכל לחש פתיין?
הראי לי קעקוע
ואראה לך קורבן
מי ששוחה נגד זרם
מסתכן, מסתכן
מי שהולך בתלם
מזדקן, מזדקן
מי שנברא בצלם
הוא אקדח מעשן
לצוואר מונח תחת גרזן.
איך זה שאת לא שואלת
בגילך המורכב
האם למצוא את הדרך
זה כמו להיות מאוהב?
כשזה זה את יודעת
הראש מתרוקן
הלב יתמלא ואותך יכוון
אל חיקו של שבט
שלא מתיישן
וצווארו מונח תחת גרזן...
|
||||
5. |
ליבו של קיץ
04:21
|
|||
כשאין לך אף אחד
והמוזיקה גוועת
והאור בחוץ נדלק
מאיר ספינה טובעת
את מפנה לך את היום
בלב ליבו של קיץ
ונוסעת אל מקום
שקראת לו פעם בית
הם שמחים ששוב את כאן
הזמן כמו לא נגע בך
לשנים יש את דרכן
לנחם את מה שנע בך
וכשהשולחן ערוך
מהר מאוד שובעת
השאריות לפח
חוקים שונים קובעת
ונעלמת תוך דקה
מבלי שאיש נגע בך
לעיר יש את דרכה
לרחם על מי שבא בה.
היא עוד תשוב...
|
||||
6. |
כל אחד יכול לראות
04:01
|
|||
אמרה היא:
אלה הן רק תפאורות
וכל אחד יכול לראות
צחקה לי: אלה הן רק השארות
וכל דבר יכול לקרות
מכת ברק ביום בהיר
היא יירטה אותי מן האויר
רק לשם ההדגמה
גורל צחק עד שהחוויר כי
אני ניסיתי להסתיר איך היא
קברה אותי באדמה
אמרתי:
אלה הן אינן גזירות
אז למה לחפש צרות?
צחקתי
אבל ליבי אמר דמעות
אני חושב שהיא יכלה לראות
שתיקה חתכה את האויר
היא פצעה גפרור כדי להבעיר בי
הכל מלבד רגשות אשם
גורל נחנק עד שהשחיר
מי זה מנסה לא להזיל ריר
לשמור על מאזן אימה?
לא, אל תתמכר לזעם
כה משכר הטעם
היא סוררת וחצופה
היא נעה בתוך סופה
|
||||
7. |
אף פעם לא אהיה רקדן
04:18
|
|||
זה לא הזמן
אף פעם לא אהיה רקדן
מבעד למסך עשן
כבר לא אבחר בך מכולן
אל תשכחי להיזכר בי
להתאכזר אליי הלוך ושוב
אם תדרכי ואז תלטפיני
שוב לא אלך לשום מקום
הביטי בי – תינוק זקן
עם חוט שדרה שמתעקם
מטיל על קיר רק צל חיוור
איך באתי הנה לסנוור
מוכר אהבות לכל המרבה במחיר
מנמיך להבות, מרוקן בלוני אוויר
מוסר מגירות, מעלה מחברות באש
לילות לבנים, ימים משונים כתובים בגיר.
זה לא הזמן
אל פעם לא אהיה רקדן
כבר לא ארכב על סוס לבן
אל תשכחי להיזכר בי
להתאכזר אליי מכאן עד הלאה
אם תדרכי ואז תלטפיני
זו תחילתה של ידידות מופלאה
שוב לא אלך לשום מקום.
|
||||
8. |
זאב, זאב
03:31
|
|||
די לך
אל תפני את גבך אליי הלילה
אל תטפסי על קירות דברי אלי
אל תתעטפיי בשמיכות
חזרי אחריי
די לך
אל תשני דעתך עלי הלילה
אל תסמני מטרות
כווני אליי
נוכל לשתוק ביחד
נוכל לנשוך שפתיים
רק כדי להחליף את הכאב
נוכל לצעוק: זאב זאב
נוכל לבחור להתאהב
על כן...
|
||||
9. |
הצלחה
04:19
|
|||
מהי טעמה של הצלחה
המתוקה כריחה?
הביישנית היא או שחצנית כפי
אחת שבעצמה בטוחה?
האם קיימה אי פעם הבטחה?
האם חשבה על אחר?
האם נשארת היא ללון פה?
האם מסתלקת מהר?
אך מה עם כפיים ליציר הכלאיים?
תורים מתארכים עד כאב
גברים ונשים וכל מה שביניים
רובם עשויים לתעב
מהי טעמה של הצלחה?
כשל זיעה מלוחה.
האם טעיתי ואמהית היא
האם היא תראה בי ראשון?
מה הבעיה עם כישלון?
ענדי אותו בגאון
כי מחוספס הוא, גם אם מפוספס הוא
הלילה נשאר פה לישון
אך מה הם שוליים בלי מחול של מתניים?
בסך הכל עוד שיברון לב.
גברים ונשים יתלחשו על ברכיים:
חציו איש, חציו מאהב.
|
If you like הריגוש שבנפילה, you may also like:
Bandcamp Daily your guide to the world of Bandcamp